אין ספק שחיילים משוחררים מיחידות טכנולוגיות נהנים מיתרון משמעותי בזכות הניסיון המעשי שהם צוברים במהלך השירות הצבאי. אך נשאלת השאלה – האם יש להמשיך ולהעניק להם עדיפות מוחלטת, בעוד מועמדים מוכשרים לא פחות נדחקים הצידה? יובל סיון בוחר להתייחס לכתבה שפורסמה באתר 'מעריב' בנושא.
הסיכון באפליה מובנית
תעשיית ההייטק הישראלית נחשבת למובילה עולמית, אך הסתמכות יתר על יוצאי יחידות טכנולוגיות עלולה ליצור אפליה מובנית ולצמצם את הגיוון בענף. "כששוק העבודה נסגר בפני מועמדים מצוינים רק כי לא שירתו בתפקידים טכנולוגיים בצבא, אנחנו למעשה מגבילים את הפוטנציאל של התעשייה כולה," מסביר יובל סיון. חוסר הגיוון עלול לפגוע ביצירתיות ובחדשנות – שני גורמים מרכזיים בהצלחתה של ההייטק הישראלי.
מחסום הניסיון – ומה עושים איתו?
בשנים האחרונות, רבים מבין מחפשי העבודה הצעירים שאינם יוצאי יחידות טכנולוגיות מתקשים למצוא משרות בתעשייה ונאלצים להסתפק בתפקידים לא טכנולוגיים או בעבודות זמניות. "לא מעט טאלנטים מוותרים לחלוטין על החלום להשתלב בהייטק, מה שמוביל לבזבוז משאבי ידע והשכלה," מציין סיון.
כיצד יוצרים איזון נכון יותר?
במקום להעמיק את הפער, יש לקדם יוזמות שיעניקו הזדמנות שווה לכל המועמדים – בין אם באמצעות הכשרות מעשיות, הרחבת תוכניות מנטורינג, או מתן תמריצים לחברות שיסכימו לגייס ג'וניורים מכלל האוכלוסייה.
"השאלה האמיתית היא לא האם לתעדף יוצאי צבא, אלא איך לשלב אותם מבלי לפגוע בקבוצות אחרות," אומר סיון. ייתכן שהפתרון טמון באיזון נכון יותר – קידום תעסוקתי לבוגרי יחידות טכנולוגיות לצד פתיחת דלתות גם למי שלא צבר ניסיון במסגרת הצבאית. כך, תוכל תעשיית ההייטק הישראלית להישאר חדשנית, שוויונית ונגישה לכולם.
