הארכת יום הלימודים הינו נושא שנמצא על שולחנם של קברניטי משרד החינוך מיום כינונה של המדינה. פעם היה חינוך בלתי פורמאלי בתוך הפורמאלי. פעם יום הלימודים, בוודאי בפרפריה החברתית, היו ארוכים וכללו גם כלכלה מלאה, העשרה ועוד. לצערי המצב היום איננו כך. אני מברך על הארכת יום הלימודים גם בחטיבות העליונות לפי האמור. יש לקחת את תנועות הנוער, את הקהילה, את העקרונות המנחים והמייחדים כל שכונה, לעיתים אפילו כל קהילה ספציפית אותה משרת המוסד החינוכי ולהטמיע אותם בתוך ביה"ס. ככה ביה"ס יוצא מתוך המסגרת של בית חינוך והופך להיות עוגן של ממש בתוך כל הכאוס והשינויים שהחברה עוברת. בשעת משבר ביה"ס מהווה מקום של שיח, מקום מפגש, של העשרה,של תמיכה ושל חוסן – בשעות אחרות מקום לחגיגה ולאחווה. הארכת יום הלימודים מעבר לבשורה להורים ולהקלה כלכלית עבורם גם מאפשרת אקלים שבו התלמידים רואים בביה"ס שייכות זהותית שהיא לא רק להגיע לצילצול ולסיים. אלא גם לנוח צהריים, להיות עם קבוצות השווים, לקחת תפקידים מנהיגות קהילתיים בתוך ביה"ס ובחינוך הבלתי פורמאלי שייכנס לאותו יום לימודים ארוך ועוד.

האם תיעדוף יוצאי יחידות טכנולוגיות פוגע בגיוון בתעשיית ההייטק? יובל סיון עונה
אין ספק שחיילים משוחררים מיחידות טכנולוגיות נהנים מיתרון משמעותי בזכות הניסיון המעשי שהם צוברים במהלך השירות הצבאי. אך נשאלת השאלה – האם יש להמשיך ולהעניק